26 דצמ' 2009
אחת הסיבות שרציתי אייפון היא השימוש באפליקציות GPS מגוונות, בין היתצר החלטתי לבחון את האייפון ככלי תיעוד לרכיבות האופניים שלי. הורדתי מספר תוכנות אותן אני אנסה מאוחר יותר ויצאתי לרכב.
עם האפשרויות החדשת בכלל שיש באייפון יותר קל להשתמש בטלפון. בעזרת הכפתור על המיקרופון (לא השתמשתי באוזניות המקוריות) אני יכול לתפעל את המוזיקה ולהפעיל את השליטה הקולית על המכשיר, כך שבקלות יכולתי לחייג לחברה שלי שתדליק את הדוד לקראת בואי מבלי להוציא את הטלפון ומבלי לגעת בו, רק לאמר את המשפט הנכון באנגלית כמובן.
אז עשיתי רכיבה קצרה ועל התוכנה עצמה אני אפרט בפוסט הבא אחרי שאני אתנסה בה עוד קצת , אבל עדיין אני אתן כמה דברים שראיתי עד עכשיו.
GPS RIFE TRACKE היא תוכנה שעולה 99 סנט בלבד ב-APP STORE ומאפשרת לבצע תיעוד מלא של התנועה שלכם, כמובן שהיא צריכה להשאר מופעל כל הזמן. מה שאני עשיתי פשוט הפעלתי מוזיקה ואת התוכנה ונעלתי את המכשיר ומאותו רגע השתמשתי בפקודות הקוליות של האייפון וכך יכולתי להשאיר את התוכנה עובדת.
השימוש בתוכנה הוא מאד פשוט ואין צורך להתעסק עם שום דבר אלא רק ללחוץ על כפתור ה-START והיא מתחילה לתעד, ניתן במהלך הנסיעה גם ללחוץ על נקודות עניין במסלול. לאחר שסיימנו, לחיצה קטנה על SAVE וניתן גם לשלוח לדוא"ל את הקובץ כדי לצפות ברכיבה ב-GOOGLE EARTH.
ניסיון ראשון שלי להשתמש בתוכנת GPS Ride באייפון ניתן לראות ב- Google Earth רק ליחצו על הקישור למטה:
קובץ KML
מאת אסף 
נושאים אופניים, אייפון 
אין תגובות »
28 אוק' 2008
היום זה היום האחרון שבו אני יכול להגיד שאני בן 20 ומשהו…( עד עכשיו זה היה 29)…..
הייתי בהופעה של רמי ורד, והוא טוען שבגיל 30 כל הגברים מתים ל-10 שנים. ב-10 שנים האלו הם מקימים משפחה בונים קריירה, קונים בית….עד גיל 40 . בגיל 40 הגבר מתעורר מחדש, מגדל קוקו , קונה ג'יפ וקורא לעצמו שייקה.
אז אני לא מת בגיל 30 , משפחה עוד לא הקמתי ולא נראה לי שאני אקנה בית בזמן הקרוב.
ממחר פשוט אני אגיד שאני בן 30 ותו לא. כי זה מה שבעצם אני.
אז תודה ל-30 הראשונות של חיי, הייתן ממש נהדרות. שיהיו לנו לפחות עוד 30 כאלו.
מאת אסף נושאים לא זה ולא זה אין תגובות »
21 ספט' 2008
"רוצה לבוא לפסטיבל יין במצודת עין חמד (איזור י-ם…), יציאה מת"א עוד שעה?"
זה ה-SMS שקיבלתי ממירי בזמן שעשיתי קניות ב-AMPM ( איך בניתי על הסטייק שקניתי באותו רגע). אז כמובן שאי אפשר לוותר על פסטיבל יין למרות שזה נשמע כאירוע למבוגרים. אבל אין מה לעשות אנחנו כבר מבוגרים….
אספתי את מירי, לירי ולירן ויצאנו לדרכנו לכיוון עין חמד. כשהגענו לחניה ראינו כמות עצומה של מכוניות בחנייה והיינו בטוחים שמפוצץ באנשים, ואכן כך היה, אבל לא בפסטיבל היין פשוט הייתה שם גם חתונהבגן אירועים הצמוד. ההפתעה הנחמדה הייתה לגלות שהפסטיבל כולל גם הופעה של דיוויד ברוזה. שילמנו 60 ש"ח בכניסה ונכנסנו שמחים וטובי לב. בכניסה לפסטיבל עצמו שמחנו לגלות שכול אחד מקבל כוס יין גדולה ויפה ( אני קיבלתי בסוף שתי כוסות) . התחלנו להסתובב בין הדוכנים ולשתות יין. עד מהרה נוכחנו לגלות שמאחורי כל יקב יש סיפור של אנשים , כי אלו היו יקבים קטנים באיזור הרי יהודה. בכל דוכן דאגו שנטעם מכל היינות ושנשמע כמה שיותר סיפורים, גם להסתובב עם מירי, לי ולירן זה נחמד כי יחד אנחנו חבורה חיובית שנחמד לאנשים לדבר איתנו. קצת התאכזבנו מהגבינות אבל גם לא ציפינו ליותר מדי את האמת.
ההופעה של דיוויד ברוזה הייתה רגילה, אין לי מה להוסיף על זה, נקודה.
באיזו שהוא שלב מירי ולירי התחילו לגלות סימני שמחה וצחוק ומירי ניסתה בכל כוחה להפיל את אחד הגשרים בפארק בעזרת קפיצות ולירי התחילה לעשות ביצועים משלה לשיר "אבני בי" שנוגן בחתונה כשהיינו בדרך החוצה.
איך אפשר לסיים ערב ( יותר נכון לילה ) באיזור הזה בלי לפרק חומוס באבו גוש, כמובן שלא הלכנו ללבנונית, ולא לאבו שוקרי ולא בגלל שלא רצינו אלא פשוט הם היו סגורים. אז הלכנו למסעדה אחרת ליד ואכלנו אחלה חומוס באמצע הלילה. ועם שתי בנות שיכורות זו בהחלט חוויה מרעננת.
long story short , זה לא רע להזדקן… ככה אפשר ללכת לפסטיבל יין מעניין.
מאת אסף נושאים אני, דברים שמצאו חן בעיני אין תגובות »
17 ספט' 2008
לאחרונה, לאחר שקיבלתי רכב, גיליתי תרבות שלמה של דיבור בעזרת ציפצופים. כל עוד נסעתי על הטוסטוס לא בדיוק הפריע לי מה הרכבים מסביב אומרים, "ציפצפתי עליהם". אני אתחיל מדוגמא קטנה, כמדי בוקר אני יוצא לכיוון העבודה עם הרכב וכמו בכל טיפוסי באיזור גוש דן, אורכם הכולל של כל הרכבים שחונים ברחוב ארוכה יותר מאשר האורך הפיזי האמיתי של הרחוב. הסיטואציה הזו גורמת כמובן לזה שרכב אחד או שניים יבלטו לתוך הצמתים ( יש כאלו שרואים זאת כלגיטימי לחסום רחוב באמצע הלילה). אז בכל הסיטואציה הזו באתי לפנות ימינה בצומת כמו המדוברת לעיל וכיוון שהצומת הוסתרה לי לא ראיתי רכב שמגיע עד לרגע שהוא הגיע. נראה כי אני אמשיך מכאן לסיפור של תאונה, אך לא כל הדבר, לא תאונה ולא נעליים. הרכב שהגיח מבחינתי בפתאומיות הספיק לעצור וגם אני עם רכבי הספקתי לעצור. כמובן שלכל עם ישראל מוכרת תנועת היד של מעין חצי שלום חצי הצדעה עם כיווץ קל של הפנים שבעצם נועדו להגיד :"סליחה, צודק לא שמתי לב". הנטייה שלי כאדם שאם מישהו לא עושה משהו במכוון אז מסמנים לו בחזרה שקיבלתי את ההתנצלות. אך לא כך היה הדבר במקרה הזה……
במקרה הזה אותה נהגת ברכב פשוט החליטה לצפצף ולרדוף אחרי לאורך שלושה רחובות ולצפצף….ולצפצף , וכבר הזכרתי שבו הייתה שעת בוקר. ולי יש רק שאלה אחת….למה לצפצף כל כך הרבה?
תמיד אומרים בבדיחות שהאור הכתום ברמזור פירושו "צפצף!", ואת זה אני עוד מוכן לקבל איך שהוא. צפצוף שלמטרת הצקה או כדי להראות שאתה לא בסדר ושכל השכונה תדע על זה הוא מיותר לחלוטין.
עוד מקרה מעצבן שניתקלתי בו שלא דוקא היה בבוקר אלא בלילה, נסעתי על הטוסטוס יחד עם מירי לכיוון הצ'ירס ( אלא מה?). בפנייה שמאלה מארלוזורוב לדיזינגוף קיבלתי במתנה סידרת ציפצופים כי לא התחלתי ליסוע איך שהאור האדום התחלף לכתום, שזה ממש לא בסדר מצידי. מירי נקטה בצעד מאד חביב ולא אגריסיבי והסתובבה אחורה ואמרה לאותו נהג :" אל תצפצף", מאותו רגע ועד לפינת בן גוריון- דיזינגוף נרדפנו ע"י הנהג הזה. לאורך כל הדרך הזו הוא חתך אותנו, ציפצף לנו צעק עלינו בלם לפנינו וכל זה בעצבים כי מירי ביקשה ממנו לא לצפצף. מה לעזאזל קורה על הכבישים שלנו…???
יש לי עוד עשרות דוגמאות וחבל שכך, אם כל אחד היה פשוט נושם נשימה קטנה לפני הצפצוף, הכל היה הרבה יותר נחמד. כי אולי, ואולי אני קצת אופטימי, אולי נוכל לשמוע במקום ציפצופי בוקר, ציוצי בוקר.
מאת אסף נושאים לא זה ולא זה אין תגובות »
28 אוג' 2008
אני יושב לי בבית קפה, עם הלפטופ גולש להנאתי וכותב לי דברים בבלוג או מתכתב בפייסבוק או במסנג'ר. אני נוהג לשבת בדיזי שם יש ספה שמיועדת לגג אבל גג 3 אנשים שלא קשורים אחד לשני, יש גם שלושה שולחנות. עם קצת רצון אפשר שבאחד השולחנות ישבו זוג. אבל מה בעצם קורה… הרי ישראלי טוב לא יוותר על האפשרות לשבת על ספה נוחה ומפנקת ( היא באמת נוחה) אז פשוט מתיישבים לך באמצע החיים. עכשיו אין לי בעיה עם זה שיושבים סביבי ושיש מרחק של בן אדם אחד ביני לבין שאר היושבים…..אבל זה נראה שרק לי זה משנה. אין פעם שאני יושב כאן ואיזה אדיוט בטוח שהוא יכול לשבת איתי, במקרה הטוב זה רק הוא אבל בדרך כלל זה עם ילדים או כלב בגודל של סוס פוני.
אפילו פעם אחת לא שאלו אותי אם זה מפריע שהילד מרייר לי על התיק, או שהוא תופס לי את הרגל כי הוא חושב שאני חבר של אבא שלו. או שהכלב יושב לי מתחת לשולחן כי אני נורא אוהב כלב שמריח נהדר ולעיתים קצת רטוב מהשלולית בחוץ. מה עובר לאותם אנשים בראש, איפה המודעות החברתית שלהם? מילא היו שואלים או מבקשים סליחה, אבל זה לא מזיז להם. במקרה אחד אפילו אחד מהם הציץ לי למחשב והתחיל לשאול אותי על מה שאני כותב….מה נסגר איתך בן אדם?
למה אני עצבני על זה עכשיו? כי גם עכשיו אני יושב בדיזי התיישב בשולחן לידי בספה בחור אחד, עד כאן אין שום בעיה. אבל אחרי כמה דקות מצטרף אליו חבר, שמתיישב כמעט עלי, מסובב את הגב לפרצוץ שלי ,חושף את כישוריו כשרברב ולאט לאט בעצם מתקדם לכיוון שלי כדי שאני אזוז.
עכשיו אני משתדל להיות בחור סובלני, ואני לא מעיר כלום כי אני יודע שאני לא אצליח לשמור על טונים רגועים. אז לעיתים אני פשוט זז שולחן אחד הצידה ולעיתים אני פשוט שותק ומחכה שילכו. אבל אם מישהו שקורא שורות אלה הוא אחד מאותם אנשים, בבקשה….תשימו לב לאותם אנשים שבאים לבית קפה בשביל לעבוד, ללמוד או סתם להיות קצת לבד.
תודה
מאת אסף נושאים אני, דברים שצריך אין תגובות »
10 אוג' 2008
הפעם זה לא משהו מיוחד , אלא רק תמונה ממש מעולה שחברה טובה שלי, קרן צילמה…..תהנו
מאת אסף נושאים דברים שמצאו חן בעיני תגובה אחת »
08 אוג' 2008
לפני 4 שנים השתחררתי מהצבא (ולא אני לא בן 25 עכשיו), והתחלתי את חיי כסטודנט מן המניין ( בשנה ראשונה הייתי לא מן המניין , אבל זו סתם בירוקרטיה). בשנה הראשונה עשיתי בגרויות במכינה הקדם אקדמית ברופין ולאחר מכן התחלתי ללמוד הנדסת תוכנה בשנקר, תואר שנקטע בגלל המלחמה וגם מחוסר עניין שלי. ואחרי שנתיים עברתי ללמוד את מה שאני לומד עכשיו, טכנולוגיות למערכות למידה. תוך כדי עבדתי בחברה סלולרית וניסיתי להוצא מעצמי במהלך כל אותה התקופה את מקסימום היצירתיות שלי.
אני מתגייס לצבא שוב שבוע הבא, זה לא משנה התפקיד או מה בדיוק אני הולך לעשות אלא מה שחשוב זה השינוי שעברתי בארבע שנים האלו. אחד הדברים הכי חשובים שהבנתי זה שלא העבודה עושה את האדם אלא האדם עושה את העבודה, בכל מקום שאתה נמצא אתה יכול למצוא דרך לבטא את עצמך בצורה הטובה ביותר, מה שחשוב זה להיות מודע למה שאתה יכול להפיק מעצמך כאדם לדבוק בזה. כשעובדים במקום עבודה מסודר (כמו בצבא למשל) מאד קל ליפול לשיגרה של עבודה ובית ולהזניח את היצירתיות, אני יודע כי הייתי שם בתקופת הצבא הראשונה שלי. אך הדבר הכי חשוב וזה גם מה שיכול לשמור על נפש בריאה זה להמשיך ליצור ולתת ביטוי למה שאתה.
בכל מקרה, אתמול עשיתי "מסיבונת גיוס" בצ'ירס, עשיתי את זה כי בעצם אף פעם לא הייתה לי מסיבת גיוס, גם לא בגיוס הראשון לצבא. אז הרגשתי צורך לפצות על זה…..
מקווה להחזיק מעמד….(-:
מאת אסף נושאים אני 2 תגובות »
04 אוג' 2008
בזמן שאני במילואים, רציתי לשבור את הראש קצת על בעיות שיש לי בבלוג הטכנו-כיף , החלטתי לנצל את הידע של ידידי ואיש המילואים שלי , דותן מזור בשביל לראות אם יוכל לעזור לי.
הפלא הנחמד שהכיר לי דותן , הוא ה-firebug תוסף לשועל שנותן כלי מעולה למציאת באגים באתר אינטרנט. התוסף נותן תצוגה בזמן אמת בקוד של הדף ושל קובץ ה-CSS שלו כאשר ניתן אפילו לבצע שינויים , שאמנם לא נתפסים בשרת אבל זה נותן אפשרות לשחק עם העיצוב כדי להתאים אותו לאיך שאתה רוצה…..
אני התחלתי לעבוד עם זה וזה פשוט גאוני, יכול להיות שאני עכשיו מתלהב ממשהו שאנשים מכירים כבר תקופה ארוכה…. אבל מה לעשות גיליתי את זה רק עכשיו.
מומלץ בחום…
מאת אסף נושאים דברים שצריך אין תגובות »
26 יולי 2008
אתמול אחרי כמה חודשים של הפסקה עשיתי גיחה כדי להחליק עם קבוצת שישי בשקיעה. הייתי מוכן למכת כאבים מטורפת ולשבירה אחרי החצי שעה הראשונה. אבל לא כך היה הדבר הפתעתי את עצמי …..
את הציוד הכנתי כשעתיים קודם, ואל הספורטק יצאתי כשעה לפני ההחלקה עשיתי חימום קצר הרחבת ההחלקה וחיכיתי שכל חברי הקבוצה יגיעו. את האמת התאכזבתי קצת כי בפעם האחרונה שהייתי בשישי בשקיעה היו הרבה יותר אנשים ,אבל מצד שני זה היה יותר אינטימי ונחמד, למרות שלא הכרתי שם אף אחד מלבד שני אנשים, אבל גם זה היה בסדר
יצאנו למסלול קצר של רק 12 ק"מ, החלקנו לקניון רמת אביב ומשום עלינו לאוניברסיטה ומשם ירדנו את ירידת האוניברסטה עד לצומת של סמינר הקיבוצים , החלקנו דרך רידינג לרחוב הירקון ושם ירדנו לטיילת עד לבניין האופרה . מבניין האופרה החלקנו לכיכר דיזינגוף שם היה לנו רגע של היסטוריה ומשם החלקנו לארומה בנמל ת"א. את האמת היה ניתן לעשות מסלול קצת יותר ארוך, אבל גם זה היה נחמד. מה שהכי ביאס אותי זו העובדה שבארומה לא היה קרח ולא יכולתי לשתות קפה קר, דבר מבאס לכשעצמו.
אז למה אני מספר את כל זה, את האמת אין סיבה מיוחדת…. פשוט רציתי לחלוק את זה שאני מנסה לחזור להחליק קצת ברחבי תל אביב, אבל נראה לי שאני אעשה זאת בצורה קצת עצמאית כי אחת הסיבות שאני רוצה להחליק היא לעשות כושר וכדי לעשות את זה צריך להחליק במשך שעות בקצב גבוה, דבר שמאד קשה לעשות במסגרת קבוצה כגון שישי בשקיעה. זה לא אומר שאני לא אצטרף כי בכל זאת אני נהנה מהחברה וההחלקה הקבוצתית ואפשר ככה לפגוש אנשים חדשים.
אז כל מי שקורא את הפוסט הזה ויש לו רולרבליידס בבית והמון רצון להחליק רק לא מוצא את המסגרת המתאימה, אתם מוזמנים להצטרף לשישי בשקיעה או סתם למצוא חברים שרוצים להחליק, כי את האמת זה ספורט נהדר….
מאת אסף נושאים לא זה ולא זה אין תגובות »
09 יולי 2008
גוגל פיתחו צ'אט תלת מימדי, את האמת חשבתי שזה עוד אחד מהניסיונות הלא מוצלחים של הפיכת הצ'אטים לויזואלים. אך לא כך הדבר דבר נראה מבטיח מאד. כל אחד יכול לפתוח לעצמו חדר או להצטרף לחדר אחר לעצב לעצמו דמות וכל הזמן גם לשנות אותה. זה תומך בעיברית שזה לא רע בפני עצמו, בקיצור גוגל כרגיל יוצרים דברים טובים, נראה איך זה יתפוס…
ההרשמה היא פשוטה אם יש לכם חשבון גוגל זה רק מצריך הורדה של תוכנה אתר lively
מאת אסף נושאים דברים שמצאו חן בעיני אין תגובות »
