לפני שבוע ( במוצ"ש)החליטה כלבה נחמדה לתקוף אותי כשרכבתי במושב בית חנן, אחרי שני ביסים ברגל ומרדף ( שלה אחרי) הצלחתי לחמוק ממנה ולהלן התוצאות :

בהתחלה כשהכלבה התחילה לרדוף אחרי לא חשבתי שהיא תתן ביס ובטח שלא תעמוד במהירות שהגעתי אליה אחרי הביס הראשון, רק חבל שלא יכולתי לסיים את הרכיבה כמו שצריך ולפעם הבאה…. גז מדמיע או גז פלפל.

היום, אחרי שבוע של מניעה מרכיבה (כאב קל בקרסול באזור הנשיכה), לקחתי את עצמי בשעה קצת מאוחרת בגלל שלא התעוררתי ונסעתי ליער המלאכים. ביער המלאכים גיליתי להפתעתי שיש אנשים שעושים מנגל בשעה 8:00 בבוקר. אני לא מדבר על ריח העשן בשמונה בבוקר , אלא איך לעזאזל אפשר לדחוף שיפודים בשעה כזו?

נפנף

את האמת הופתעתי מיער המלאכים, קודם כל מכמה שהיה מסודר שם, ודבר שני מזה שהוא היה ריק מלבד חבורה המנגליסיטים. רק חבל שבצד המזרחי שלו הייתה שריפה שקצת השחירה את הנוף.

שרוף

אז היה מסלול קצר בגלל החום….רק שעה אבל היה מרענן לשנות מיקום לרכיבה.

בתקופת זמן אחרת היו לי המון מקומות לברוח אליהם ולהירגע. אם זה היה בקפה הילל או שאולי בדיזי, אפילו הייתי יושב מדי פעם ב"אר-קפה". היתרון המובהק במקומות האלו שהם פשוט מנתקים אותך, גורמים לך לחשוב קצת שונה.

כשאתה נמצא בבית אתה עדיין קבור בתוך מסגרת, מסגרת ביתית אמנם אך מסגרת. לי לא יוצא שם שום פרץ של יצירתיות. פרצי היצירתיות הכי טובים שלי תמיד קורים כשאני יוצא מהמסגרת אם זו הביתית או של העבודה. לא הייתי מסוגל לעבוד בבית גם זה היה המקום היחיד שהיה מותר לי לשהות בו.

אבל יש כאלו שלא מצליחים, אני יושב עכשיו בקפה הילל ומולי יושבת בחורה שעובדת על הלפ-טופ שלה, אני באתי כדי לעבוד פה על הסרט והאתר של "המסע שלי", מסביבנו יש המון רעש שהוא די צפוי בשבת אחרי צהריים ברח' רוטשילד בתל -אביב. אני אישית מרוצה מהרעש הזה שיש סביבי כי הוא עוזר לי להתנתק, אבל הבחורה שמולי מתעצבנת על כל בכי קטן של תינוק או על כל דיבור של שתי נערות ששותות קפה שולחן לידנו. היא רוטנת ונושפת לתוקעת מבטי שנאה ב"מרעישים". רציתי להציע לה אוזניות שתחבר למחשב שלה ותפעיל קצת מוזיקה, אבל בטח גם זה היה מעצבן אותה. רעשי מכונת הקפה ושיחות עובדי המקום ממש מקוממות אותה ושוב היא נושפת ונושפת פעם דרך האף ופעם דרך השיניים.

לי זה נראה מעניין, שדווקא אני שבכל מקום אחר חוטף עצבים על כל רעש סביבתי שקורה, אם זה רעש של מישהו אוכל ( זה יכול להרוג אותי) או כשמישהו עושה "ממצצ.." כשהוא לוקח שלוק מהשתייה שלו, דווקא אני לא מתעצבן מכל הרעש שקורה פה. להפך , אני מאד נהנה.

מעניין מה תהיה התגובה שלה כשיצטרף אלי פה מישהו ונתחיל לדבר על הא ודא.

שתתמודד.

עדכון ….
היא אכן עשתה ים קולות של נשיפה ומבטי שנאה כשהצטרף חבר והתחלנו לדבר.

כל בוקר כמעט אני צריך להתמודד עם השלט המעצבן הזה שנמצא בפנייה שמאלה למקום העבודה שלי. השלט המטופש הזה לא מאפשר לראות מה מגיע מהנתיב הנגדי. צריך לצאת למלחמה נגד כל הדברים המטופשים האלו שיש בכביש. וכמובן נגד הנהגים הטיפשים בכביש. למשל , אתמול נסעתי לתומי לכיוון צומת ביל״ו והרמזור הפך לאדום, כמובן שמיהרתי לעצור אך במראה אני רואה רכב שמתקרב אלי במהירות ומנסה לבלום וכשהוא רואה שהוא לא מצליח אז הוא סטה שמאלה ונעצר במקביל אלי. מיותר כנראה לציין מה היה קורה לי אם לא היה סוטה שמאלה. שאלתי אותו למה הוא לא שמר מרחק ממני. התשובה שלו הייתה : ״ לא ציפיתי שתעצור״, התנצלתי שעצרתי באור אדום ואמרתי לו שהוא צודק שבאמת זה מוזר לצפות בישראל שהרכב לפניך לא ״יחתוך״ את האדום.

התמונה הזאת פשוט מראה בצורה חדה את התרבות אצלנו בארץ. המכונית הזו עצרה בתחילת הכניסה לחניון, אני בטוח שהנהג הסתכל ומשהו היה לו מוזר שם , אבל הוא המשיך בכל זאת.
ולמה הוא המשיך כי הוא רגיל שאם אף אחד לא רואה אז זה בטח בסדר ובטח ובטח אם זה בחניון.
אני מקווה שהנהג לא מתנהג ככה על הכביש