כל תקופת מבחנים אני מגלה מחדש שלא ניתן לשבת וללמוד בבית. לא שזה לא ניתן באופן כללי, אלא שפשוט אני לא יכול. אז פשוט עליתי על רעיון מעולה. אני יושב בבתי קפה ולומד. יש לעניין הזה שני צדדים. צד אחד הוא שבאמת יש לי שקט ואין לי שום דבר שיכול לנתק אותי מהלימודים באותו רגע, דברים כמו לעשות כביסה, לראות סרט, לעשות כלים או סתם לשכב במיטה לא בדיוק נמאים באיזור בית הקפה. עוד עניין זה שבדרך כלל יש בבית קפה מוזיקה מרגיעה כזו, איזה סוג של ג'אז, בלוז או מוסיקה פשוט נעימה אבל נעימה רק כשהיא נכפית עליך כי בבית אין סיכוי שתשים אותה כי זה ישמע לך משעמם.
אני יושב בדרך כלל בקפה הלל ברחוב רוטשילד, שמה שהכי גורם לי להרגיש נוח לשבת בו זה שנראה כי המקום מבין שיש אנשים שאוהבים לבוא וללמוד או לעבוד בבתי קפה. יש בצד של בית הקפה שולחן עגול גדול שמתאים ל-6 או 7 אנשים, בשולחן יש מקום לעמדות עבודה, לכל אחד יש מנורה קטנה ( לא הכי מאירה בעולם אבל בהחלט זה נחמד) יש שקעי חשמל בבסיס השולחן וכיסאות ממש נוחים ( יותר נוחים משאר בתי הקפה). במרכז השולחן יש מגש מסתובב עם עיתונים וסוכר. כל השולחן הזה גם מרוחק במעט משאר יושבי בית הקפה כך שזה מרגיש לך ממש שקט ונעים גם אם יש רעש מסביב.
אני לא היחיד שאוהב את השולחן הזה ולאורך השנה האחרונה , בה אני פוקד את המקום מדי תקופת מבחנים או בתקופה שצריך להגיש עבודות, אני פוגש את אותם האנשים. כל בוקר אני רואה את אותן הדמויות כאילו יש לנו פגישה קבועה שאף אחד לא מדבר עליה. אף אחד כמעט לא מדבר אחד עם השני מלבד אולי " אתה יכול להכניס לשקע את המטען של המחשב שלי בבקשה?". אך עדיין זה מרגיש כאילו יש משהו משותף לכולנו. כל אחד מאיתנו רוצה את השקט הקטן שלו כדי שיוכל לעבוד בשקט בבית הקפה "שלנו". יש פה כאלו שכל כך פז"מניקים במקום שהמלצרים כבר יודעים מה הם רוצים להזמין ואיך הם אוהבים את המנה שלהם, יש להם מנות שלא מופיעות בתפריט תמיד.
אבל זה לא ככה רק בקפה הלל, נראה לי שלכל בית קפה יש את האנשים הקבועים שאוהבים לבוא ולעבוד או ללמוד בו. אמח עד היום בחנתי כמה בתי קפה כאלו : דיזי - בית קפה שהוא גם מכבסה וספריית וידאו, מאד שימושי למי שרוצ הלנצל את הזמן של הלמידה גם לעשות כביסה, מה גם שזה מקום ממש נחמד במיוחד אם הצלחת לתפוס את הכורסא. ארקפה – ברחוב רוטשילד גם כן, כיסאות נוחים עמדות חשמל ליד הקיר ואווירה שקטה. קפה קקאו בחולון – את האמת בגלל זה בחולון נראה לי שעדיין אין שם פשוט את האווירה הנכונה כמו שיש בתל אביב , אבל עדיין המקום נחמד מאד ללמידה. ואחרון חביב , ארומה – אבל צריך למצוא סניף שלא הומה אדם.
החיסרון הכי גדול שיש בלמידה בבתי קפה זה כמובן העלויות , אני לא מחשיב את עלות הדלק או התחבורה הציבורית למקום. לשבת בבית קפה הרבה שעות זה דבר שעולה לא מעט כסף, אבל את האמת כשאתה סטודנט אתה אמור להיות תמיד עייף, בלי כסף ורעב בתקופות מבחנים. אז כנראה שאין ברירה והדרך שלי עוזרת בכל שלושת הסעיפים.
