לפני 4 שנים השתחררתי מהצבא (ולא אני לא בן 25 עכשיו), והתחלתי את חיי כסטודנט מן המניין ( בשנה ראשונה הייתי לא מן המניין , אבל זו סתם בירוקרטיה). בשנה הראשונה עשיתי בגרויות במכינה הקדם אקדמית ברופין ולאחר מכן התחלתי ללמוד הנדסת תוכנה בשנקר, תואר שנקטע בגלל המלחמה וגם מחוסר עניין שלי. ואחרי שנתיים עברתי ללמוד את מה שאני לומד עכשיו, טכנולוגיות למערכות למידה. תוך כדי עבדתי בחברה סלולרית וניסיתי להוצא מעצמי במהלך כל אותה התקופה את מקסימום היצירתיות שלי.
אני מתגייס לצבא שוב שבוע הבא, זה לא משנה התפקיד או מה בדיוק אני הולך לעשות אלא מה שחשוב זה השינוי שעברתי בארבע שנים האלו. אחד הדברים הכי חשובים שהבנתי זה שלא העבודה עושה את האדם אלא האדם עושה את העבודה, בכל מקום שאתה נמצא אתה יכול למצוא דרך לבטא את עצמך בצורה הטובה ביותר, מה שחשוב זה להיות מודע למה שאתה יכול להפיק מעצמך כאדם לדבוק בזה. כשעובדים במקום עבודה מסודר (כמו בצבא למשל) מאד קל ליפול לשיגרה של עבודה ובית ולהזניח את היצירתיות, אני יודע כי הייתי שם בתקופת הצבא הראשונה שלי. אך הדבר הכי חשוב וזה גם מה שיכול לשמור על נפש בריאה זה להמשיך ליצור ולתת ביטוי למה שאתה.
בכל מקרה, אתמול עשיתי "מסיבונת גיוס" בצ'ירס, עשיתי את זה כי בעצם אף פעם לא הייתה לי מסיבת גיוס, גם לא בגיוס הראשון לצבא. אז הרגשתי צורך לפצות על זה…..
מקווה להחזיק מעמד….(-:


אוגוסט 28th, 2008 on 19:21
היי אספ
מה קורה?
נכנסתי לאתר שלך וקראתי קצת, מרשים!
מה זה זה הגיוס חזרה לצבא?
זה לתקופה ארוכה או קצרה?
ספר קצת יותר…
נשיקות מניו יורק
ספטמבר 17th, 2008 on 20:14
הי,
כפי שהבטחתי נכנסתי לתוך הבלוגיה שלך.
אתה כותב ממש מעניין, כיף גדול לקרוא!!
המון הצלחה בצבא ובאמת, אבל באמת, אל תשכח את הצד היצירתי שלך!